מבוא - ביקורות עומק

מאגר מידע לניהול קשרי עמותות וממשלה

במהלך חייה עמותה עשויה לעבור ביקורות עומק של רשויות ממשל שונות: רשות המסים, רשם העמותות, החשב הכללי במשרד האוצר (חשכ"ל), רשויות מקומיות ומשרדי ממשלה שונים. הביקורות נערכות כחלק מעבודת הרגולציה השוטפת של הגופים וכן בעקבות תלונה או מידע על העמותה שמתקבלים אצל הגוף הממשלתי. מטרות הביקורות שונות, אך מבנה הביקורות והחומרים הנדרשים במסגרתן כמעט זהים.

בשנים האחרונות פועל רשם העמותות בתיאום עם החשב הכללי במשרד האוצר כדי לוודא שאם ביצע אחד מהם ביקורת על עמותה, לא תתבצע ביקורת נוספת באותה עמותה במשך שלוש שנים מיום סיום הביקורת. תיאום כזה אינו קיים עם רשות המסים מאחר שמטרתה היא גביית מס, וכן מכיוון שעל פי דין חל חיסיון על חומרים הנמסרים לרשות המסים, וככלל היא אינה מעבירה את תוצאות הביקורות שלה לרשויות האחרות.

איך עושים את זה?

טבלת עזר: השוואה בין המטרות של ביקורות העומק השונות

רשם העמותות החשב הכללי רשות המסים
מטרת הביקורת
  1. לבדוק אם העמותה מתנהלת בהתאם לחוק העמותות ולהנחיות הרשם להתנהלות תקינה של עמותות
  2. לבדוק אם העמותה פועלת בהתאם למטרותיה
  3. לבדוק אם העמותה עוברת על איסור חלוקת רווח
  1. ביקורת מנהל תקין
  2. לבדוק עמידה בהוראות התכ"ם לתמיכה תקציבית במוסדות ציבור
  3. לבדוק עמידה בנוהל שר האוצר להגשת בקשות לתמיכה מתקציב המדינה
  1. ביקורת שומה
  2. ביקורת לצורך מתן (וחידוש) אישור לפי סעיף 46 א לפקודת המס
דוגמה לנקודות המבט השונות של הגופים המבקרים על החומר הנבדק:

מקרה לדוגמה: המבקר ביקש את כרטסת ההכנסות של העמותה. מה הוא בודק?

המבקר יבחן אם הכנסות העמותה מצטברות לכדי עודף לא סביר, כך שהעמותה צוברת נכסים במקום להשתמש בהם למטרותיה. כמו כן יבחן המבקר אם עיקר פעילות העמותה היא פעילות עסקית בניגוד להנחיות ההתנהלות שפורסמו על ידי הרשם המבקר ימפה את ההכנסות ויבחן אם העמותה תלויה בתמיכה תקציבית מהממשלה,  אם יש כפל מימון ממשרדי ממשלה לאותה פעילות וכדומה המבקר יבחן את אופי ההכנסות על מנת לאתר הכנסות חייבות במס (למשל, פעילות מניבת רווח שיש לה אופי עסקי)

שלבים עיקריים בביצוע ביקורת עומק:

ביקורת עומק של אחד משלושת הגופים הממשלתיים שלעיל אורכת 6–12 חודשים, ולעתים יותר. הביקורות השונות נבדלות זו מזו באופיין (ראו הטבלה לעיל) אך אפשר להבחין בהן בחמישה שלבים עיקריים.

שלב א:

פנייה ראשונה אל העמותה ובקשה לקבלת חומרים ומסמכים

רשימת המסמכים כוללת מסמכי יסוד, מסמכים חשבונאיים שונים, דו"חות שנתיים (כספיים ומילוליים), תיק נהלים וכן מסמכים שיעידו על מִנהל תקין (כגון פרוטוקולים שיעידו על מעורבות של מוסדות העמותה בניהולה).

על מנת לסייע לעמותות לצלוח את שלב הגשת המסמכים, הכנו עבורכם רשימת מסמכים שמומלץ לשמור ולעדכן באופן שוטף.

שלב ב:

ביקור במשרדי העמותה

הביקור הפיזי של הגוף המבקר במקום הפעילות של העמותה הוא חלק חשוב בביקורת. מטרתו לוודא כי הפעילות שהעמותה מצהירה עליה אכן מתקיימת. אם לעמותה יש סניפים נוספים שבהם מתקיימת פעילות, או אם הפעילות מתקיימת מחוץ למשרדי העמותה, יש לציין זאת בפני הגוף המבקר על מנת שיערוך ביקור גם שם.

שלב ג:

קבלת טיוטת דו"ח המבקר ומתן פרק זמן לתגובת העמותה

העמותה תקבל את טיוטת דו"ח המבקר הנסמך על החומר שהוגש והביקור הפיזי. לעמותה יינתן פרק זמן סביר על מנת להגיב, לתקן את הליקויים או להגיש הסתייגות.  

שלב ד:

הגשת דו"ח סופי

המבקר יגיש דו"ח סופי לרשם עמותות. הדו"ח הסופי יועבר לעמותה ושוב יינתן פרק זמן לקבלת תגובה מצד העמותה.

שלב ה:

סיום הביקורת והמלצות

לאחר קבלת תגובת העמותה על הדו"ח הסופי הגוף המבקר עשוי להמליץ על צעדים שונים בהתבסס על הדו"ח. המלצות כאלו עשויות להיות מיסוי של העמותה או אי-מתן אישור לפי סעיף 46 א לפקודת המס (בעקבות ביקורת רשות המסים), דרישה לתיקון ליקויים כתנאי לכך שהרשם לא יפעיל סמכויות כגון ביטול אישור ניהול תקין או נקיטת הליכי פירוק (בעקבות ביקורת רשם העמותות) או דרישה להחזר כספי תמיכה ממשלתית (בעקבות ביקורת החשב הכללי). אם העמותה מתקנת את הליקויים שפורטו בטיוטת הדו"ח, הביקורת עשויה להסתיים ללא המלצות חריגות ובקביעה שהתנהלות העמותה תואמת את החוק ואת המצופה ממנה על ידי הגוף המבקר.

סקירה מהירה

תאריכים חשובים לסימון


לחץ להורדה