פירוק עמותה

מאגר מידע לניהול קשרי עמותות וממשל

קיימים שני מסלולים לפירוק עמותה:

פירוק על ידי בית המשפט, כאשר קיימות עילות פירוק [ראו רשימה להלן]. בקשה לפירוק עמותה יכולה להיות מוגשת לבית המשפט על ידי חברי העמותה, נושיה, רשם העמותות או היועץ המשפטי לממשלה.

פירוק מרצון, כאשר לא מתקיימת עילת פירוק (יודגש: כאשר העמותה היא בעלת כושר פירעון). הליך זה מאפשר לחברי העמותה לפרק אותה מבלי להיות כפופים להוראות בית המשפט. המפרק במקרה זה ממונה על ידי חברי העמותה ופועל בפיקוחם או בפיקוח ועדת הביקורת/הגוף המבקר.

קרא עוד

איך עושים את זה?

שלבי הליך הפירוק מרצון:

  • החלטה של מוסדות העמותה על פירוק
  • מינוי מפרק לעמותה
  • פרסום בעיתונות
  • הצהרה על כושר פירעון של העמותה
  • העברת פעילות העמותה ונכסיה לעמותה עם מטרות קרובות

רשם העמותות גיבש נוהל לפירוק מרצון של עמותה, המופיע באתר הרשם : "הנחיות פירוק מרצון של עמותה" [ראו קישור ב"הנחיות וטפסים"].

שלבי הליך הפירוק על ידי בית המשפט:

  • פנייה לבית המשפט מצד רשם העמותות, נושי העמותה, היועץ המשפטי לממשלה או העמותה עצמה
  • דיון בבית המשפט בהליך המשפטי של בדיקת עילת הפירוק
  • מינוי מפרק זמני על ידי בית המשפט – כונס הנכסים הרשמי או אדם מתאים אחר
  • מתן צו בית משפט
  • זכות ערעור על הצו
  • העברת נכסי העמותה

פירוק עמותה באמצעות בית משפט יתבצע אם מתקיימת אחת מעילות הפירוק שלהלן:

  1. פעולות העמותה מנוגדות לחוק, למטרות העמותה או לתקנונה.
  2. העמותה או מטרותיה מכוונות לשלילת קיומה של מדינת ישראל או לשלילת אופייה הדמוקרטי.
  3. חוקר שנתמנה לפי סעיף 40 המליץ על פירוק העמותה.
  4. העמותה אינה יכולה לפרוע את חובותיה.
  5. בית המשפט מצא שמן היושר ומן הצדק לפרק את העמותה.
  6. העמותה קיבלה באספה הכללית החלטה על פירוק בידי בית משפט, והחלטת האספה הכללית התקבלה ברוב של שני שלישים מן המצביעים באספה שעליה ניתנה לכל חברי העמותה הודעה 21 ימים מראש, תוך ציון שיוצע באספה להחליט על פירוק כאמור.

מנסיון אישי...

שרון.jpg

שרון פרנקל, מנכ"לית עמותת "מתאם"

מניסיוני, הדבר החשוב ביותר כשניגשים לקראת הליך של פירוק מרצון של מלכ"ר (עמותה או חל"צ) הוא לבדוק לעומק את המצב הפיננסי של הארגון. מרגע שמתחילים תהליך של פירוק מרצון, הנושא הראשון שעומד על הפרק הינו בדיקת המצב הפיננסי של הארגון. בכדי שחברי ועד המנהל יאשרו תהליך של פירוק הם נדרשים לחתום על "תצהיר כושר פירעון". זוהי התחייבות לבדיקת המצב הכלכלי של המלכ"ר שיכול לשלם את כל החובות במלואם תוך שנה. מאחר ויש פה אחריות אישית גדולה, הועד המנהל של המלכ"ר חייב לדעת בצורה טובה ויסודית מהו המצב הפיננסי שלו. על מנת שחברי הועד יוכלו בבטחה לחתום על תצהיר שכזה נדרשת עבודה רבה מקדימה של סידור וניקוי חובות. לעיתים, על פניו אין לארגון חובות אולם ישנם גם "חובות אבודים", חובות בעבור תשלומי פנסיה שלא הופרשו, חובות בגין פיטורין וכו'. לכן ההמלצה המרכזית שלי למנכ"ל עמותה העומדת לפני פירוק, היא להתחיל ולסגור את כל הנושא הפיננסי בצורה מדויקת, בכדי שחברי הועד המנהל יוכלו לאשר את הפירוק בצורה יסודית. תהליך זה של בדיקת חובות וסגירת הנושא הפיננסי יכול לקחת תקופה ולכן מומלץ להיערך אליו בהתאם. בסיום הבדיקה, חברי האספה הכללית והועד המנהל, חותמים על "תצהיר כושר פרעון" - המלצה נוספת, חשוב לשכור את שירותיו של עורך דין טוב שילווה את הנהלת המלכ"ר בתהליך הפירוק. מניסיון, לא כל מי שיקר הוא מי שטוב, צריך עורך דין עם ניסיון בפירוקים. מבחינת המלכ"ר מדובר בתהליך מסובך, לכן עורך הדין חייב להנחות את חברי הועד המנהל באופן צמוד. בהמשך יש להפעיל גם את רואה החשבון החיצוני של העמותה. זהו משולש קריטי מאוד להליך פירוק עמותה: עורך דין טוב, רואה חשבון טוב ומנכ"ל, חשוב להכיר ביניהם ולעשות פגישות משולשות לקראת פירוק המלכ"ר. לטיפים נוספים לחצ/י כאן

קישורים חיצוניים

סקירה מהירה

  • למי רלוונטי: כלל העמותות
  • מתי רלוונטי: בעת פירוק עמותה
  • מחזור כספי: כל המחזורים
  • גורם ממשל: רשם העמותות

תאריכים חשובים לסימון


לחץ להורדה

הנחיות וטפסים