שאלות ותשובות- רו"ח איתן צחור

אחוזי הוצאות הנהלה הוצאות כלליות

שאלה- בידי הוראות סותרות לעניין אחוז מותר של הוצאות הנהלה והוצאות כלליות עבור עמותה המפעילה מעונות יום לנכים. העמותה הינה "מוכר שירותים" של הפעלת המעונות לחניכים שכולם נכים והופנו ע"י מחלקות רווחה של רשויות מקומיות.

האם אחוזי הנ"כ שונים בין ארגון (עמותה, מלכ"ר , מוסד-ציבורי) "המקבל תמיכות מתקציב המדינה" לבין ארגון כנ"ל "מוכר שירותים" למשרד ממשלתי ?

תשובה של רו"ח איתן צחור- חוק יסודות התקציב תשמ"ה- 1985, קובע כי גוף נתמך הינו תאגיד שהממשלה משתתפת בתקציבו במישרין או בעקיפין. לפיכך, הוראות החשב הכללי בעניין הגבלת הוצאות הנהלה וכלליות תקפות לגבי עמותה, מלכ"ר ו/או מוסד ציבורי אשר מוכר ו/או נותן שירותים למשרד ממשלתי באופן זהה לגוף שסוכה בתמיכה ממשלתית באופן ישיר.

מערכות סליקה

שאלה- האם יש מניעה חוקית להשתמש בשתי מערכות סליקה ושתי מערכות של קבלות/חשבוניות?

תשובה של רו"ח איתן צחור- אין מניעה עקרונית לשימוש בשתי מערכות ובלבד שאין כל חריגה מהוראות לניהול ספרי חשבונות למוסדות ציבור ולמלכ"רים.

ביטוח אחריות מקצועית במכרז מטעם משרד הרווחה

שאלה- אנו זקוקים לכל עזרה בנושא דרישת אנשי משרד הרווחה לכלול באחריות המקצועית גם את הפעילות החברתית:

1. לעמותה ביטוח מקיף וצד ג' המכסה את כלל המתנדבים, עובדים ומוטת הפעילויות.
2. למשרד הרווחה הועבר, במסגרת דרישתם, הן אישורי ביטוח  (בסעיף א' הנ"ל) והן "ביטוח אחריות מקצועית" למקצועות הטיפוליים (3 עו"ס ומנחת קבוצות), קרי, נמחקו מהצעת המכרז המילים "לרבות הפעלת חוגים, סיורים טיולים  וכו'..."
3. חברת הביטוח המבטחת אחריות מקצועית, טוענת שמדובר במקצועות טיפוליים ולא ניתן לשלב מדריכי חוגים ופעילות פנאי (שלא לדבר על גובה העלויות)
4. לחילופין, הציעו במשרד הרווחה כי העמותה תוציא תצהיר לפיו  "לא מתקיימות פעילות שעות הפנאי הנ"ל", דבר  שלא יתכן:  הפעילויות מתקיימות. המכרז בנוי על ניקוד ובהעדר פעילויות, ספק אם נגיע לניקוד הנדרש.
5. נערכה מערכת התכתבויות עם משרד הרווחה והעומד מאחורי הדרישה, מר אלון הראל, רפרנט ייעוץ, הסברנו באופן ברור כי הביטוח המקיף וצד ג' מכסים גם את המדריכים לשעות הפנאי. עמדתן הנחרצת של חברות הביטוח שלא לבטח ב"אחריות מקצועית" מדריכים חברתיים. האם לדעתך יש מוצא?

תשובה של רו"ח איתן צחור- יש להביא את הנושא בפני עורכי המכרז במסגרת דיון בשלב "הבהרות המכרז". במידה ולא תינתן תשובה מוסמכת מאת עורכי המכרז מומלץ להודיע כי בחרתם בחברת הביטוח המבטחת את הנושא בהתאם לנוסח שצרפתם.

דרישות לאסיפה כללית ראשונה של העמותה

שאלה- רציתי לוודא שאנחנו מקיימים את כל הנדרש מאיתנו ומתעדים את זה באופן נכון.

אז, האם מטרות החובה היחידות של אסיפה כללית ראשונה הינן:

1. להצביע על ועד מנהל

2. להצביע על ועדת ביקורת

3. להחליט מיהם מורשי החתימה בעמותה

4. לנהל פרוטוקול שעליו חתומים הועד המנהל

האם אלו הדברים היחידים שנדרשים מאיתנו בשלב זה?

האם חברי העמותה שיהיו נוכחים באסיפה (6 מתוך 7) צריכים לחתום על הפרוטוקול? או רק הועד המנהל?

ולסיום, כיצד הפרוטוקול צריך להראות? האם צריך לדווח מי הצביע, איך ובאיזה רוב נתקבלו ההצבעות?

תשובה של רו"ח איתן צחור- לעניין ההחלטות שיש לקבל: אכן יש לקבל החלטות בארבעת נושאים אלו, אולם ניתן לקבל כל החלטה נוספת לפי שיקול דעתה ותוכניותיה של העמותה.

לעניין הפרוטוקול- נדרשת חתימת שני חברי ועד מנהל.

ולעניין נוסח הפרוטוקול- הפרוטוקול יכול להיות תמציתי או מורחב. כאשר הפרוטוקול תמציתי, יש לציין את סדר היום, ההחלטות שהתקבלו ומספר מצביעים בכל הצבעה.

מנוי רו"ח לעמותה שלא על ידי כינוס אסיפה כללית

שאלה- אנחנו עמותה שפועלת שנה וחצי, ביוני הקרוב נסכם שנתיים של פעילות.

עד היום ניסנו לבצע הנהלת חשבונות בצורה עצמאית אבל הרבה דברים נפלו בין הכסאות ודוחות לא הוגשו.

על פי האוגדן, עמותה מחויבת ברואה חשבון החל ממחזור של 1,170,000 ש"ח ומינוי הרו"ח מחייב אישור באסיפה כללית.כרגע המחזור שלנו עומד על כ50,000 ש"ח והעמותה מונה 29 חברים.

נשאלת השאלה האם אנחנו מחויבים באסיפה כללית לצורך מינוי רואה חשבון או שיש דרך לקצר תהליכים ולחסוך כינוס של האסיפה ? (כמובן בצורה חוקית).

תשובה של רו"ח איתן צחור- סעיף 31א לחוק העמותות, תש"ם- 1980 (להלן "חוק"), קובע כי אסיפה כללית של עמותה החייבת במינוי רואה חשבון על פי סעיף 19(ג) לחוק, תבחר רואה חשבון באסיפה הכללית השנתית אשר ישמש במשרתו עד לאסיפה השנתית הבאה.

עמותה שמחזורה השנתי עולה על 750,000 ש"ח, חייבת למנות רואה חשבון שישמש בתפקידו עד לאסיפה הכללית הראשונה שם מינויו יבוא לאישור האסיפה.

המסקנה הינה כי עמותה שמחזורה השנתי נמוך מ- 1,170,000 ש"ח לא זקוקה לאישור האסיפה הכללית לשם מינוי רואה חשבון.

יצויין כי ניתן בשל שיעור מחזורה של העמותה למנות יועץ מס, מנהל חשבונות ו/או כל איש מקצוע אחר בתחום.

תרומות מארגון מחו"ל

שאלה- ארגון מחו"ל מעוניין לממן עבורנו רכישת וילה לטובת סיוע לנזקקים במזון יבש ובמוצרי צריכה אחרים בחינם. האם צריך לבקש אישורים (לפני או אחרי הרכישה) מהעירייה או מגוף אחר לצורך בצוע פעילויות הסיוע לנזקקים מתוך הווילה? אם כן, איזה אשורים, וממי לבקש?

בנוסף, האם מומלץ שרשום הבעלות על הווילה יהיה ע"ש הארגון בחו"ל או ע"ש העמותה? (יש לנו אישור ניהול תקין ואשור מוסד ציבורי לעניין תרומות לפי סעיף 46).

תשובה של רו"ח איתן צחור- מומלץ כי הנכס ירשם על שם העמותה, שכן מכוח היות העמותה "מוסד ציבורי" כמשמעותו בפקודת מס הכנסה היא עשויה להות זכאית להטבות שונות כמו הנחה בארנונה, אולם אם הנכס ירשם על שם התורם העמותה לא תוכל להינות מההטבות כאמור.

באשר לפעילות הסיוע לנזקקים, עלינו לדעת באילו פעילות סיוע מדובר, אולם יצויין כי ככל שרמת המגע הישיר בין העמותה לנזקקים נמוכה יותר, הצורך באישורים כאלה ואחרים קטן יותר.

זכאות לתמיכות

שאלה- האם קיימת תקנה הקובעת שמוסד ללא כוונת רווח המבקש להיתמך ע"י הקצבות ממשלתיות יכול לעמוד ב: 80% מהקריטריונים שנקבעו לתמיכה על מנת להיות זכאי לתמיכה?

תשובה של רו"ח איתן צחור- על פי בדיקתי אין קריטריון אחיד הקובע שניתן לעמוד רק ב – 80% מהקריטריונים ולקבל את מלוא התקציב. שאלה זו גם אינה ניתנת לברור מעמיק, שהרי קיימים קריטריונים שונים ומשונים,  בחלקם נוקבים במינימום [שעות, מנות וכו'] ובחלקם במקסימום [גיל וכו'] כך שלא ניתן לקבוע בלשון כוללנית קיומו של תנאי זה או אחר.

כך למשל ניתן למצוא בתבחינים רבים נוסחה לפיה גובה התקציב עולה ככל שהמוסד עומד בתבחינים רבים יותר. במקרים אחרים תמיכת המדינה ניתנת על פי דו"ח ביצוע, כך שבמקרה של ביצוע חלקי לא ניתנת מלוא התמיכה ואף יתכן שביצוע חלקי יגרע את התמיכה כולה.

יחד עם זאת, יתכנו מצבים בהם הביצוע עלול  להתפרס על פני יותר משנה אחת. השעור של 80% נמצא לעתים כאשר מדובר בתקציב שנה קודמת שישמש כמודד לתקציב בשנה שלאחריה.

לעתים ניתן שיקול דעת נירחב לעמידה או אי עמידה בקריטריונים - לועדת ההקצבות. לדוגמא במקרה הבא:

"ועדת ההקצבות רשאית להתחשב בכל נימוק אחר שיובא בפניה על ידי מערכת החינוך הטכנולוגי בהתאם לצרכי השעה וכדי לענות על בעיות חדשות ונוספות שעשויות לעמוד בפניה בתחום הציוד הדרוש להוראה ולהדרכה, והפעלת שיטות הוראה והדרכה חדשות בתחום הטכנולוגי והמדעי."

כמו כן יש לעיין בנוהל התמיכות של אגף התקציבים במשרד האוצר המטיל סנקציות על ביצועים חלקיים:

"יחזיר למשרד את יתרת התמיכה, שלא שימשה למטרה אשר לשמה ניתנה או את מלוא התמיכה אם התברר כי לא היה זכאי מלכתחילה לתמיכה, בתנאי הצמדה מקובלים, ולפי דרישת המשרד - גם בריבית מקובלת".

לסיכום לא ניתן לחוות דעה כוללנית מבלי לבחון לגופו את המקרה הספציפי  והתבחינים שנקבעו לאותו מקרה.

השקעת תרומות

שאלה- יש לפעמים שתורמים תורמים תרומות כאשר מיועדים להוצאה בעתיד ובינתיים מותר להשקעה כדי להשיג רווחים אשר יצטרפו לקרן עד אשר הסכום להוצאה מסוימת יושג.

אך לפי הוראות האוצר למוסדות אשר להם יש סיוג לפי ס' 46 מותר רק להשקיע באג"ח מסוימות והיום התשואה על אג"ח אלו מאוד לא אטרקטיבי.

אשמח לדעת מהם המכשירים שמותר להשקיע בהם?

תשובה של רו"ח איתן צחור- ככלל, אפשר לפנות לרשות המסים לאגף מוסדות ציבור בבקשה לחרוג מהנוהל במקרים ספציפיים בצרוף הסבר. כמו כן, אם קיימת ועדת השקעות באותו מוסד ניתן לפעול בהתאם לאמור בתוספת השלישית לחוק החברות, כלומר בגמישות רבה יותר באשר למהות ההשקעות.

דו"חות נוכחות למתנדבים

שאלה- משרד רו"ח מבצע בעמותה ביקורת עומק מטעם משרד האוצר וגם רשם העמותות. נתבקשנו על ידי המבקר להמציא דו"חות נוכחות של מתנדבים למספר שנים. השבתי למבקר כי אנחנו לא דורשים מהמתנדבים שלנו (כ-300)  לנהל דוח נוכחות.

רק במקרים מסוימים שאנחנו נדרשים לדווח לגורם תומך על שעות הפעילות של המתנדבים באותו פרויקט, אני מנהלים רישום של שעות המתנדבים אבל שוב לא דוח נוכחות. אני מאמין שאם נדרוש חלק מהמתנדבים יעזבו אותנו.

השאלה היא האם יש דרישה פורמלית או חוקות שדורש מעמותה לדרוש מהמתנדבים לנהל דוח נוכחות או יור נכון להעביר כרטיס "עובד" בשעון נוכחות. התייעצתי עם יועצת המשפטית שלנו לענייני עבודה וגם עם רו"ח שלנו וקבלתי משניהם תשובה שלילית מלבד הערה שיש לכל את השווי הכספי של תרומתם של המתנדבים בדוח הכספי השנתי כפי אנו נוהגים.

תשובה של רו"ח איתן צחור- בנוהל התמיכות שפורסם ברשומות, קיימת התיחסות מפורשת לצורך ברישום שעות מתנדבים ומעקב אחר פעילותם. זאת בעיקר ככל שאלה מובאים בחשבון המחזור הכולל של המוסד לצורך הגדלת גובה התמיכות או כאשר התמיכה ניתנת על בסיס מספר מתנדבים.

בהעדר רישום מדויק יש לבצע רישום על פי הערכה הקרובה ביותר למציאות ובמקרה זה לא ניתן לבסס דרישה לתמיכה על יסוד פעילות מתנדבים.