עמותה או חל"צ (חברה לתועלת הציבור)?

מאגר מידע לניהול קשרי עמותות וממשל

עמותה וחל"צ (חברה לתועלת הציבור) הן שתיהן מוסדות ללא כוונת רווח, אך הפעילות שלהן מוסדרת על ידי חוקים שונים (חוק העמותות וחוק החברות, בהתאמה). מההבדלים בין החוקים נובעים הבדלים בגוף המפקח, בדרישות, בדיווחים השנתיים, בהתנהלות היומיומית וכן הלאה.

חשוב לדעת שבשנים האחרונות פועל המחוקק להאחיד את ההגדרות והרגולציה של חל"צ ועמותה ולצמצם את ההבדל בין שני סוגי ההתאגדויות האלו, באמצעות תיקונים בחוק העמותות ובחוק החברות. להלן מקצת ההבדלים שעדיין קיימים בין התאגידים.

קרא עוד

איך עושים את זה?

מתנדבים בהתארגנויות לא ממוסדות תוהים לא אחת אם הגיעה העת למסד את ההתארגנות ולהתאגד לכדי תאגיד משפטי. הסיבות לכך יכולות להיות מגוונות (צורך בגיוס משאבים, רצון להעסיק שכירים או כל סיבה אחרת), והבחירה בין חל"צ לעמותה מצריכה בחינה טרם מעשה. להלן המאפיינים העיקריים של שני סוגי ההתאגדויות:

עמותה חל"צ
מאפיינים רווח אינה למטרת רווח אינה למטרת רווח
טכניים רישום פנקס העמותות – רשם העמותות פנקס החברות – רשם החברות
רגולציה רשם העמותות רשם ההקדשות
אישור ניהול תקין אפשר לקבל אפשר לקבל
חקיקה חוק העמותות חוק החברות
בעלות אין בעלות, החברות בעמותה אישית ואינה ניתנת להעברה. מניה בחל"צ אינה נכס בעל ערך כלכלי אלא מבטאת את החברות בחל"צ ואינה ניתנת להורשה ולהעברה.
מספר חברי ועד / דירקטוריון לפחות שניים לפחות אחד
תגמול למנהלים אפשר לשלם בעבור השתתפות בישיבות בלבד, סכום סביר אפשר לשלם בעבור השתתפות בישיבות בלבד, סכום סביר
גיוס כספים עידוד תרומות למוסד ניתן לקבל אישור לפי סעיף 46 א' לפקודת המס ניתן לקבל אישור לפי סעיף 46 א' לפקודת המס
אידיאולוגיה מטרות כל מטרה חוקית רשימה סגורה של מטרות ציבוריות כמפורט בתוספת השנייה של חוק החברות
מוסדות אספה כללית חובה חובה
ועד מנהל / דירקטוריון חובה חובה
ועדת ביקורת / גוף מבקר חובה חובה
רו"ח חובה בעמותה שמחזורה גבוה מ 1,172,933₪ (נכון לשנת 2014) חובה לכל חל"צ
מנכ"ל לא חובה לא חובה
מבקר פנימי חובה כאשר המחזור הכספי גבוה מ-10 מיליון ₪ חובה כאשר המחזור הכספי גבוה מ-10 מיליון ₪

מנסיון אישי...

Amitay.jpg

אמיתי קורן, מנכ"ל "כל זכות"

בניהול חברה לתועלת הציבור (חל"צ) ישנו היבט אחד שהוא יותר מורכב מניהול עמותה והוא העובדה שבחל"צ עליך להיות כפוף גם לחוק החברות . המשמעות של עניין זה מעבר לתשלום מס חברות בכל שנה, היא להיות תחת בקרה ומדיניות דיווח יותר מורכבת. חשוב לציין שאני רואה בכך גם יתרון - מדיניות הדיווחים מאלצת את הארגון להתיישר לסטנדרטים מחמירים של סדר ודיווח ויש בכך תועלת רבה למרות העלויות, זה מקטין משמעותית סיכונים כספיים לארגון. נקודה נוספת שחשוב לשקול היא מי "שולט" בבסיס הארגון. אני סובר שבניהול חל"צ ישנו חופש פעולה גדול יותר למנכ"ל ולצוות הניהולי מאשר בעמותה. בעמותה קיים המושג של "חברי עמותה" אשר כל החלטה מהותית מחייבת הסכמה שלהם, כך שבפועל לחברי העמותה ישנו כוח רב על חשבון חופש הפעולה והעשייה של הצוות המייסד והצוות הניהולי. בחל"צ לעומת זאת ישנו חופש פעולה רב יותר - ההחלטות מחויבות רק בהסכמתם של בעלי המניות (שבעה במספר) שמתכנסים מדי שנה לאשר את התקציב, וכן ישנו הרבה פחות מקום לחיכוך משום שכל דיון מתנהל דרך הדירקטוריון (אשר משקף את בעלי המניות המקוריים ו"כוחו" מוסדר תקנונית) ולא דרך אספה כללית.

עם זאת, אינני ממליץ לאדם המקים ארגון קטן היודע שירוץ בתקציבים נמוכים של מאות אלפי שקלים בלבד, לשאת בעליות הגדולות של פתיחת חל"צ, הכוללות הוצאות עורך דין בשלב ההקמה והוצאות רואה חשבון בנושאי מיסוי מדי שנה. לעומת זאת, לארגון גדול היודע שהולך לפעול בתקציב גבוה ואינו מפעיל מתנדבים רבים שכדאי שיהיו חברי העמותה, שווה לשקול להקים חל"צ ולשאת בעלויות לטובת ניהול נכון יותר.

סקירה מהירה

  • למי רלוונטי: להתארגנויות פעילים השוקלים את מיסוד ההתארגנות
  • מתי רלוונטי: שוטף
  • מחזור כספי: כל המחזורים
  • גורם ממשל: רשם העמותות / רשם החברות

תאריכים חשובים לסימון


לחץ להורדה

הנחיות וטפסים