מיזם משותף

מאגר מידע לניהול קשרי עמותות וממשל

מיזם ממשלתי משותף הוא צורה נוספת של הקצאת משאבים ממשלתיים לעמותות. מדובר בסוג של שותפות בין המדינה לבין ארגון חברה אזרחית, לטובת מתן שירותים חברתיים. בניגוד לתמיכות, זוהי צורת התקשרות מיוחדת בין המדינה לבין עמותה מסוימת, המיועדת לארגון פרויקט ספציפי או ייחודי משותף ולא לפעילות כללית או שוטפת של העמותה. במסגרת זו העמותה מחויבת לממן לפחות מחצית מעלות המיזם המשותף וכן זוכה לפטור ממכרז בגין המיזם. הממשלה, מצידה, תממן עד 50% מעלותו הכוללת של המיזם.

בשונה מתמיכה ממשרד ממשלתי,  במיזם ממשלתי משותף השירות ניתן במיקור חוץ, והממשלה רוכשת את השירות הניתן מידי מפעיל חיצוני לממשלה תוך מימונו באופן חלקי. כמו כן, הממשלה אחראית יחד עם המפעיל החיצוני על ההספקה וההסדרה של השירות, וכן על הפיקוח על ביצועו, ותנאים אלו הופכים את צורת ההתקשרות הזאת לייחודית ולשונה מהתקשרות מכרזית לרכישת שירותים. הבדל נוסף בין מיזם ממשלתי משותף להתקשרות במכרז הוא שמיזם משותף מתקיים בפטור ממכרז המעוגן בתקנות חובת המכרזים. כמו כן, הצעת ההתקשרות מופנית לעמותות בלבד והן אינן מתחרות עם גורמים עסקיים.

+

איך עושים את זה?

מיזם ממשלתי משותף מחייב הקמת ועדת היגוי שבה חברים נציגי הממשלה ונציגי הארגון, ותפקידה לדון בתוצאות הרצויות של המיזם ובדרך להשגתן.

הוראת התכ״ם  7.3.6.5  העוסקת במיזם משותף פורטת את המאפיינים של מיזם משותף, המבדילים אותו מתמיכות ממשלתיות:

  • פעילות חובה או יזומה - אם מדובר בפעילות שאלמלא הייתה מבוצעת על ידי מקבל התשלום הייתה המדינה מבצעת או מממנת בעצמה, סביר להניח שמדובר במיזם משותף.
  • הגורם היוזם - אם היוזמה לקיום הפעילות והאינטרס העיקרי בביצועה הם של המדינה ולא של מקבל התשלום, ככל הנראה מדובר במיזם משותף.
  • מעורבות בביצוע הפעילות – ככל ששיקול דעתו של מקבל התשלום בעניינים הנוגעים לפעילות הממומנת מוגבל, משום שהפעילות מוכוונת ומוגדרת על ידי המדינה, גובר אפיון המימון כרכישת שירותים במסגרת מיזם משותף.

לתשומת לבכם: מיזם ממשלתי משותף, כמו כל צורה אחרת של קבלת משאבים ממשלתיים, מחייב החזקת אישור ניהול תקין בתוקף.

מי יכול לגשת למיזם המשותף?

  • ארגונים המסוגלים לממן לפחות חצי מעלות ביצוע המיזם
  • ארגונים אשר הוכיחו את מומחיותם בתחום התוכן המסוים
  • ארגונים שיש להם רעיונות ייחודיים וחדשניים למיזמים שהמשרד הממשלתי מעוניין לעודד את פיתוחם, תוך נשיאה בעלות ההקמה וספיגת הטעויות.

כיצד מאתרים אפשרות למיזם משותף?

  • העיתונות הארצית והמקומית: משרדי ממשלה ורשויות מקומיות מפרסמים את המכרזים בעיתונות לעיון הציבור.
  • אתרי האינטרנט של המשרדים השונים ושל הרשויות המקומיות.
  • פנייה ישירה למשרדי הממשלה ולרשויות המקומיות.

אופן ההגשה

  • יש להגיש בקשה לוועדת המכרזים לאישור ההתקשרות לביצוע מיזם משותף. הבקשה כוללת מסירת הצהרה המפרטת את העלות הכוללת של ביצוע המיזם ואת מקורות המימון העצמיים. על ההצהרה צריכים לחתום מורשי החתימה בעמותה, ועל עורך דין לאמת את חתימתם.
  • אם ועדת המכרזים החליטה כי מדובר בהתקשרות לרכישת שירותים במסגרת מיזם משותף, הוועדה תבחן גם את מקורות המימון העצמיים של העמותה, בהתאם לקבוע בהוראת התכ״ם.

הסדרי תשלום

  • במיזם משותף התשלום מבוצע לאחר הביצוע, וכנגד ההוצאות הרשומות בספרי הנהלת החשבונות של העמותה, בנוסף להצגת חשבונית או דוח ביצוע כנדרש בכל הליך ביצוע.
  • עבור כל הוצאה של מקבל התשלום ישלם המשרד עד מחצית מההוצאה, ובלבד שלא ייווצר עודף תקציבי למקבל התשלום בתום השנה או בתום תקופת ההתקשרות.

תרשים תהליך התקשרות לביצוע מיזם ללא כוונת רווח

מתוך הוראות התכ"ם: בחינת קיומם של ספקים ומיזמים (משרד האוצר, אגף החשכ"ל)

תרשים 1.png

מנסיון אישי...

Shimon (2).jpg

שמעון סיאני, מנכ״ל עמותת ״ידידים״

בשנים האחרונות חלו תמורות רבות בנושא ההתקשרויות עם הממשלה, שמאוד משפיעות על השוק של המגזר השלישי. להלן שלוש המלצות מרכזיות:

א. מיזמים משותפים על פי תקנה 3/30 - על פי תקנה זו עמותה שתגייס 50% מהתקציב כמצ'ינג - יכולה לזכות בפטור ממכרז. חשוב לדעת שנכון להיום, האוצר מקשה מאוד על ערוץ ההתקשרות הזה. עמותות קטנות או צעירות שביכולתן לגייס מצ'ינג צנוע יהיו חשופות לתחרות גדולה שכן לפני כל התקשרות המשרד הרלוונטי צריך להוציא קול קורא ובמחיר נמוך יהיו הרבה ארגונים שיציעו את עצמם.

יחד עם זה, לעמותות או קרנות שכבר יש מיזמים כאלו כדאי לדעת שלפני מספר שנים במסגרת מפגשים אינטנסיביים של צוות מנהיגות אזרחית והחשכ"ל הגענו להבנות חשובות עם צוות החשכ"ל בנוגע למיזם משותף : מתוך 50% התקציב שהארגון צריך לגייס לטובת המיזם- 90% יכולים להיות בשווה כסף ובתנאי שזה מופיע במאזן הכספי של העמותה. רק 10% חייבים להיות ב"כסף חי".

ב. המלצתי השנייה היא לקרוא באופן מדוקדק את דו"ח פראוור שהתפרסם בספטמבר 2016, המרכז את כל המידע בנוגע להתקשרויות אל מול הממשלה. אני מניח שעוד יהיו התאמות שונות לדו"ח הזה - חשוב לעקוב אחרי הדברים.

ג. ההמלצה השלישית שלי עוסקת בנושא של תזרים מזומנים. כל בעל ניסיון בהתקשרויות עם הממשלה יודע שנושא תזרים המזומנים הוא אקוטי וצריך להיות ערוכים לכך מראש. כיצד? לצמצמם במידת האפשר את ההוצאות הקבועות על חשבון ההוצאות המשתנות ואת ההוצאות המשתנות לתכנן בהתאם ללוח השנה, ולצפי התקבולים מהממשלה. במקרה שיש חוזה התקשרות עם גוף ממשלתי או עירוני ניתן, בבנקים מסויימים, גם להראות את החוזה לבנק ולקבל הלוואות גישור.

האתגר של ניהול כלכלי של עמותה נהיה קשה מאוד בשנים האחרונות. צריך לדעת שרק הנחושים והמאמינים ורק "מייבשי הביצות" הם אלו שיצליחו להגיע למשהו משמעותי,

יש כל כך הרבה תחנות קשות בדרך. צריך לדעת שהן קיימות ולא להישבר באמצע! לטיפים נוספים לחצ/י כאן

מינהל תקין

סקירה מהירה

  • למי רלוונטי: לעמותות המעוניינות בקבלת משאבים ממשלתיים
  • מתי רלוונטי: ללא תאריך קבוע
  • מחזור כספי: לפי דרישות הסף בתבחינים השונים (ובלבד שהעמותה תוכל לעמוד במימון העצמי הנדרש לשם הפטור ממכרז)
  • גורם ממשל: משרדי ממשלה

תאריכים חשובים לסימון


לחץ להורדה