מכרזים לרכישת שירותים ברשות מקומית או משרד ממשלתי

מאגר מידע לניהול קשרי עמותות וממשל

רכישת שירותים מהעמותה היא צורה אחת מני רבות של הקצאת משאבים ממשלתיים לעמותות. משרדי ממשלה ורשויות מקומיות רשאים לקנות שירותים במקום לספק אותם בעצמם. שירותים כאלה הם למשל הפעלת פנימייה, הפעלת מרכז לקשיש, פיתוח תכנים, מתן הרצאות ועוד. עמותה שמטרותיה קשורות לתחומי הפעילות של המשרד הממשלתי או הרשות המקומית יכולה להגדיל את הכנסותיה באמצעות מכירת שירותים אלו למדינה.

יש לשים לב כי המכרזים אינם מופנים לעמותות בלבד: עמותה המתמודדת על המכרז עשויה להתחרות במגזר העסקי ובגורמים פרטיים נוספים.

לתשומת לב: כל צורה של קבלת משאבים ממשלתיים מחייבת החזקת אישור ניהול תקין בתוקף.

קרא עוד

איך עושים את זה?

איתור מכרז לרכישת שירותים:

  • העיתונות הארצית והמקומית: משרדי ממשלה ורשויות מקומיות מפרסמים את המכרזים בעיתונות לעיון הציבור.
  • אתרי האינטרנט של המשרדים השונים ושל הרשויות המקומיות עשויים לפרסם את המכרז.
  • אתר ג'וביז האתר הוקם על ידי לשכת הפרסום הממשלתית ומרכז באופן אוטומטי קולות קוראים ומכרזים ממשרדי הממשלה השונים [ראו "קישורים חיצוניים"].
  • פניה ישירה למשרדי הממשלה ולרשויות המקומיות.

מסמכים להגשה:

רשימת המסמכים שיש להגיש נקבעת על פי תנאי המכרז, ולכן משתנה ממכרז למכרז. תנאי המכרז יכולים להיות קשורים לגודל הגוף, למקורות המימון שלו וליכולתו לבצע מימון ביניים של השירות עד לקבלת התשלום מן המדינה. מסמכים נלווים יידרשו בהתאם.

לתשומת לבכם: כמו כל בכל המקרים של קבלת משאבים ממשלתיים, גם רכישת שירותים במכרז מחייבת את העמותה להציג אישור ניהול תקין בתוקף.

חשוב ביותר: בעת מילוי מכרז יש להקפיד הקפדה יתרה על מילוי כל הטפסים, הגשת ערבויות (אם נדרשות) וחתימה על מסמכי המרכז ללא כל תוספות או הערות. אי-דיוק או תוספת עלולים לפסול את הצעת המציע.

תהליך האישור:

תרשים: תהליך רכישת שירותים במכרז על ידי משרדי ממשלה
תהליך אישור מכרזים ממשלתיים.jpg

מנסיון אישי...

צביקה.jpg

צביקה גולדברג, מנכ"ל "בעצמי"

כשמדובר בהתקשרות בין הממשלה לארגון חברתי, אני מציע לראות במכרז, ובהתקשרות בכלל, הזדמנות לשותפות מיוחדת עבור שני הצדדים ובעיקר עבור המוטבים, ולא רק אתגר טכני-כספי-משפטי. מומלץ מאוד לגשת אל המכרז תוך מודעות לערך הרב של הידע, הניסיון והמקצועיות שלכם כארגון חברתי-מקצועי, והערך המיוחד של המוטיבציה החברתית-ערכית שלכם. כדאי ונכון לזכור שמזמין השירות במשרד הממשלתי זקוק לנכסים של הארגון החברתי, ומומלץ לכתוב את ההצעה למכרז מתוך עמדה של שותף פוטנציאלי מרכזי ולא ספק טכני של שירות. מצד שני, חשוב לזכור שהגורם הממשלתי שהוציא את המכרז מחזיק לרוב בידע רב ובניסיון משמעותי, לעתים ישירות בתחום שבו עוסק המכרז ולעתים בתחומים משיקים ומשלימים. בדרך כלל הגורם הממשלתי שפרסם את המכרז מחזיק בתמונת מציאות רחבה יותר מאשר זו שהארגון החברתי הבודד מכיר ורואה, אפילו אם הוא מצוין וחדשן בתחומו. לכן מומלץ לראות בהתקשרות עם הממשלה "שותפות" מהותית ולא רק יחסי ספק-לקוח. אם מצליחים לבנות התקשרות איכותית, יכולה להיווצר שותפות רבת ערך והשפעה שמבוססת על כך שכל צד מביא עמו ערך מוסף.

בתוך הממשלה קיימת מגמה מבורכת, גם אם חדשה יחסית, של רצון ויכולת להכיל שותפות מורכבת עם ספק שירות, אבל בולטים מאוד הרגלים ישנים ותפישות שמרניות שמתעקשים לראות בזוכה המכרז ספק שירותים "טכני" בלבד, נטול דעה וידע. כיום יש יותר ויותר סוכני שינוי בממשלה שמעוניינים במשילות נאורה, ויותר ויותר בשלות לשותפויות מתקדמות ופתוחות שמאפשרות למוטבים ליהנות מהיתרונות היחסיים של שני המגזרים. לטיפים נוספים לחצ/י כאן

מנסיון אישי...

ענבל (3).jpg

ענבל דור קרבל, מנכ"לית עמותת עלם

בכל התקשרות עם הממשלה חשוב מאוד להקפיד על תיקוף החוזה ולא להיות שאננים.

קחו תמיד תיקחו חצי שנה מראש לעבוד על חידוש החוזה, גם אם נדמה כי יש עוד הרבה מאוד זמן. לרגולטור- למשרדי הממשלה ולחשבים לוקח המון זמן לתקן חוזה ולחתום עליו, לכן, אנו צריכים להיות ערוכים מראש, כמנכ"לית, מרגע שנחתם חוזה אני מיד מתחילה לתקף את החוזה שבא אחריו.

בנוסף, חשוב מאוד ולשים לב לפרטי ההתקשרות המדויקים ולהתחייבות עליה חתמתם, לא להתחייב למה שאתם לא יכולים, לא להיות "עיוורים" ורק לרצות את הכסף של הממשלה ללא יכולת לעמוד בתנאים הנדרשים, דברים כאלה עלולים להביא אפילו לקריסתה של העמותה. לטיפים נוספים לחצ/י כאן

מנסיון אישי...

Shimon (2).jpg

שמעון סיאני, מנכ"ל עמותת "ידידים"

בשנים האחרונות חלו תמורות רבות בנושא ההתקשרויות עם הממשלה, שמאוד משפיעות על השוק של המגזר השלישי. להלן שלוש המלצות מרכזיות:

א. מיזמים משותפים על פי תקנה 3/30 - על פי תקנה זו עמותה שתגייס 50% מהתקציב כמצ'ינג - יכולה לזכות בפטור ממכרז. חשוב לדעת שנכון להיום, האוצר מקשה מאוד על ערוץ ההתקשרות הזה. עמותות קטנות או צעירות שביכולתן לגייס מצ'ינג צנוע יהיו חשופות לתחרות גדולה שכן לפני כל התקשרות המשרד הרלוונטי צריך להוציא קול קורא ובמחיר נמוך יהיו הרבה ארגונים שיציעו את עצמם.

יחד עם זה, לעמותות או קרנות שכבר יש מיזמים כאלו כדאי לדעת שלפני מספר שנים במסגרת מפגשים אינטנסיביים של צוות מנהיגות אזרחית והחשכ"ל הגענו להבנות חשובות עם צוות החשכ"ל בנוגע למיזם משותף : מתוך 50% התקציב שהארגון צריך לגייס לטובת המיזם- 90% יכולים להיות בשווה כסף ובתנאי שזה מופיע במאזן הכספי של העמותה. רק 10% חייבים להיות ב"כסף חי".

ב. המלצתי השנייה היא לקרוא באופן מדוקדק את דו"ח פראוור שהתפרסם בספטמבר 2016, המרכז את כל המידע בנוגע להתקשרויות אל מול הממשלה. אני מניח שעוד יהיו התאמות שונות לדו"ח הזה - חשוב לעקוב אחרי הדברים.

ג. ההמלצה השלישית שלי עוסקת בנושא של תזרים מזומנים. כל בעל ניסיון בהתקשרויות עם הממשלה יודע שנושא תזרים המזומנים הוא אקוטי וצריך להיות ערוכים לכך מראש. כיצד? לצמצמם במידת האפשר את ההוצאות הקבועות על חשבון ההוצאות המשתנות ואת ההוצאות המשתנות לתכנן בהתאם ללוח השנה, ולצפי התקבולים מהממשלה. במקרה שיש חוזה התקשרות עם גוף ממשלתי או עירוני ניתן, בבנקים מסויימים, גם להראות את החוזה לבנק ולקבל הלוואות גישור.

האתגר של ניהול כלכלי של עמותה נהיה קשה מאוד בשנים האחרונות. צריך לדעת שרק הנחושים והמאמינים ורק "מייבשי הביצות" הם אלו שיצליחו להגיע למשהו משמעותי,

יש כל כך הרבה תחנות קשות בדרך. צריך לדעת שהן קיימות ולא להישבר באמצע! לטיפים נוספים לחצ/י כאן

סקירה מהירה

  • למי רלוונטי: עמותות המעוניינות בקבלת משאבים ממשלתיים
  • מתי רלוונטי: ללא תאריך קבוע
  • מחזור כספי: לפי דרישות הסף בתבחינים השונים
  • גורם ממשל רלוונטי: משרדי ממשלה או רשויות מקומיות

תאריכים חשובים לסימון


לחץ להורדה